הרחבה, חרדה

חרדות נוצרות ומתפתחות על ידי מחשבות חוזרות ונשנות ביחס ל-"אירוע מפחיד ומסוכן" שיתכן שנחווה בעבר על ידי האדם, או על ידי אחרים. למשל אדם קורא בעיתון על אירוע פיגוע, ומתחיל לחשוב על זה כאילו הוא מעורב. ככל שהאדם שב וחושב על כך, מוסף פרטים, מרחיב את התמונה, ו-"חי" בתמונה ומתוך כך נבנית החרדה והיא עולה ומתגברת.

היווצרות חרדה במחשבה. [רמת החרדה מתייחסת לסקלה 1-10]

חשוב לזכור: לחץ, פחד וחרדה, במינון "נמוך" הם טובים ועוזרים לנו להימנע מסכנה או מתוצאות לא רצויות. למשל סטודנט שחרד מהבחינה הקרובה, יגביר את לימודיו ויתכונן טוב יותר. לעומת זאת, כאשר החרדה משתקת את הסטודנט וגורמת לו בלק-אאוט, שכחת החומר הלימודי, הרי היא בעיה מזיקה.
כאשר הפחד או החרדה "משתקים" אותנו ומונעים פעילות ותגובות יעילות, הם הופכים לשליליים.
חשוב לזכור שזיהוי "סכנה" נעשה במוח הזוחלי, שעבורו דין אריה בשר ודם כדין "אריה" המצוי במחשבה, או שנצפה בתמונה. בשני המקרים יגיב הגוף למצב כסכנה ויתכונן למצב "הילחם או ברח". ראה גם פסיכולוגיה אבולוציונית
וכך המחשבות החוזרות על האירוע-שלא-אירע יוצרות חרדה. אל חרדה זו עשוי להתווסף "הפחד-מהפחד", כלומר חרדה מהתקף החרדה הבא – "התקף חרדה". לעיתים נוצרת חרדה מפרשנות מוטעה לאירוע גופני. למשל דופק מואץ והזעה, או כמעט התעלפות, בהקשר מסוים, עשויים ליצור קשר מוטעה של התניה ומכאן חרדה. הפחד-מהפחד, או הפחד שהחרדה תחזור עשוי לגרום לאנשים הימנעות, כלומר להימנע מלהגיע למקומות ו\או מצבים המתקשרים אצלם, במחשבתם, עם "גורם" החרדה.
כללית, סימפטומים של חרדה [תסמינים] כוללים תופעת פיזיולוגיות כמו דופק מואץ, הזעה, קוצר נשימה או קושי בנשימה, עליה בלחץ דם, רעד הרחבת אישונים ועוד. בזמן התקף החרדה אנשים עשויים לחוות פאניקה, אימה, שיתוק וחוסר אונים.

ניתן לסווג חרדות לשלוש קטגוריות:
חרדה קיומית. התחושה כאן תהיה של סכנת מוות – אי-קיום.
חרדה מוסרית. התחושה כאן תהיה מלווה בייאוש, בושה, כלימה ואשמה.
חרדה רוחנית. התחושה כאן תהיה של חוסר משמעות לחיים

בספרות המקצועית ממליצה, כטיפול אפקטיבי בחרדות, שימוש ב- טיפול קוגניטיבי  רצוי בשילוב עם ביו פידבק . המטרות הטיפוליות יהיו להשיג שליטה על המחשבות יוצרות החרדה, שליטה על מערכת "הילחם או ברח" (ראה  היבט הפסיכולוגיה האבולוציונית  כלומר הרגעת הגוף, והורדת רמת החרדה "הממוצעת" של המטופל לרמה שבה הגוף אינו בדריכות תמידית או מושפע מכל שינוי קטן בסביבה או בתחושה. בהתאם לצורך יהיה הטיפול מכוון להשגת משמעות לחיים, הפחת תיקווה, וקבלה של האדם כ-"יצור לא מושלם".
ניתן לומר בהכללה טובה, שכל חרדה מקורה בתחושה של חוסר שליטה ביחס לגורם החרדה. מכאן, שמטרת העל בטיפול בחרדות היא החזרת תחושת השליטה לאדם. ללמד את המטופל להשיג שליטה על גורמי החרדה בהווה וליישם זאת בעתיד לגבי בעיות אחרות.

 

כל הזכויות שמורות לד"ר אליהו (אלי) אברהמי ©2011 טל:04-8243932 מייל:avrahami.eli@gmail.com
בניית אתר EkDesing